מאת רואה חשבון מוטי שטרן
אבי ומיטל הינם זוג נשוי בשנות העשרים המאוחרות לחייהם המתגוררים במרכז הארץ
אבי הינו עו"ד עצמאי שפתח משרד לפני כשנה ומיטל הינה שכירה בדרג ניהולי.
בחודש פברואר ילדה מיטל את בתם ויצאה לחופשת לידה, במסגרתה שולמה לה דמי הלידה מאת המוסד לביטוח לאומי. מיטל קיבלה סכום כסף השווה למשכורתה במשך 14 שבועות כחוק כולל ניכוי מס הכנסה, מאחר והכסף נכנס בסכום אחד שמחה על כך שכן הסכום עזר להם לקנות כל שהצטרכו עבור התינוקת.
בחודש יוני חזרה מיטל לעבודתה.
בחודש מאי בשנה שלאחר מכן הודיע רואה החשבון של אבי שיהיה עליו להוסיף סכום נכבד של כמה אלפי שקלים למס הכנסה במסגרת ההתחשבנות בדוח השנתי וזאת מכיוון שביטוח לאומי לא ניכה מס הכנסה כראוי מדמי הלידה.
הייתכן?
ובכן, התשובה לכך חיובית.
לא מן הידועות הינה הידיעה שביטוח לאומי אינו מנכה כראוי מהקצבאות שאותם הוא משלם את סכום מס הכנסה כפי שמורות טבלאות הניכויים שמפרסמת רשות המיסים.
אומנם, רוב האוכלוסייה אינה מתוודעת לעניין זה אך לעצמאים שהרחיבו את משפחתם וקיבלו דמי לידה או לחילופין קיבלו דמי אבטלה עניין זה הופך למטרד של ממש. רק משום הסיבה שעליהם להגיש דוח שנתי למס הכנסה הם מחוייבים בהתחשבנות מול רשות המיסים על דמי הלידה או האבטלה שקיבלו הם או בני זוגם ולשלם את ההפרשים. יצויין כי שכירים רבים שמקבלים מביטוח לאומי סכומי קיצבאות גבוהות יותר בגלל אותו אי ניכוי כראוי, כלל לא מגיעים להתחשבן עם רשות המיסים שכן אינם חייבים בהגשת דוח שנתי וכך יעברו להם 7 שנים והנושא כולו עבר להתיישנות.
בימים אלו של מיתון ושל קיצוצי תקציב, טוב תעשה המדינה עם תוודא שתשלום המיסים בגין קיצבאות יהיה נכון וראוי ולא תמשיך את חוסר הצדק בו רק חלק מהאוכלוסייה (החייבים בהגשת דו"ח שנתי) משלם את המס הנכון על הקיצבאות בעוד שרובה נהנה מזכויות יתר.
